מונה ליזה
"מונה ליזה" הוא שם שניתן לציור של לאונרדו דה וינצ'י מתחילת המאה ה-16.
במרכז הציור ישנה דמות של אישה (כנראה דיוקנה של ליזה די נולדו גרארדיני).
יש האומרים כי בעת ציור הדיוקן הזמין לאונרדו נגנים, זמרים וליצנים כדי לגרום לליזה לחייך.
מונה ליזה היא ציור שמן על עץ צפצפה בגודל 77 × 53 ס"מ.
עיניה של המונה ליזה נראות כאילו הן מביטות בצופה בכל זווית שבה יצפה בציור.
לאונרדו עבד על היצירה כארבע שנים.
לאחר מות לאונרדו ב-1519 רכש מלך צרפת את הציור והוסיף אותו לאוסף המלכותי, שהפך מאוחר יותר לאוסף הלאומי הצרפתי.
במהלך המאה ה-19, הפך הדיוקן לאחד המוצגים הנודעים ביותר במוזיאון הלובר.
בשנת 1911 נגנבה היצירה על ידי איטלקי בשם וינצ'נצו פרוג'ה.
פרוג'ה נלכד באיטליה, כאשר ניסה למכור אותה לסוחר עתיקות מפירנצה.
בסופו של דבר נגזר עליו עונש של שנת מאסר אחת.
הסערה שחוללה הגניבה ומעצרו של הגנב הסעירו את דעת הקהל והעצימו במידה ניכרת את הפופולריות של הציור, שזכה לתשומת לב בכל רחבי העולם.
במלחמת העולם השנייה הוברח הציור והוסתר במהלך המלחמה במספר מקומות מחבוא ברחבי צרפת.
היום מוצג הציור במוזיאון הלובר שבפריז מאחורי זכוכית משוריינת עם חיישני אזעקה, לאחר שבמשך השנים היו מספר ניסיונות לגנוב אותו או להשחיתו.
על סוד הקסם של הציור נכתב הרבה, אך התחושה היא שהסוד לא פוענח עד תומו.
מדוע היצירה הפכה להיות פופולרית כל כך?