מלך עשיר ומהולל, שהיה גם נבון עד מאוד, ציווה להכריז ברחבי ממלכתו, כי הוא יעניק שני שקים מלאים מטבעות-זהב לאיש אשר יצליח לבדות ולספר לו שקר חכם ומתוחכם שאי-אפשר יהיה להכחישו.
למחרת הופיע בארמון אדם, שהתפרסם כגדול השקרנים בכל הממלכה.
הוא סיפר שקרים משקרים שונים, אך אף אחד מהם לא נשא חן באוזני המלך.
- וכי שקר הוא זה? - טען מלך - מזמן אני מכיר את הסיפור, לא אחת שמעתיו מעוברי אורח-.
אחרי השקרן הראשון הופיע שני ושלישי ורביעי, אך המלך ביטל את השקרים שלהם והוכיח, כי השקרים שהם משמיעים, הבל הבלים הם ואין בהם שום דבר מחוכם.
דבר הכרזת המלך הגיע לאוזני אדם עני אחד, שהצטיין בחוכמתו.
הוא החליט לנסות את מזלו, לקח שני שקים ריקים, עלה על חמורו והלך לפני המלך.
-מה הביאך לכאן, בן-אדם-? שאל המלך בפליאה
-הגם אתה בשקרנים, הגם אתה, חשקה בנפשך בשני שקים מלאים זהב?!-
- דבר חשוב לי אלייך, מלכי - פתח ואמר האיש העני
- לפני עשרים שנה לווה אביך ממני שני שקים מלאים מטבעות זהב. עכשיו באתי לקבלם מידיך בחזרה, כי דחוק אני בכסף.
-נטרפה עליך דעתך, בן-אדם?! - קרא המלך בכעס - איפה נשמע כדבר הזה, שמלך ילווה כסף וזהב מאיש עני ואביון כמוך! משקר אתה!
-אם שקר הוא, ציווה-נא בטובתך כי יימלאו את שני השקים שלי בזהב, כפי שהבטחת קבל עם ועדה.
אם אמת בפי, הרי שוב עליך לצוות על משרתיך שייתנו לי את הזהב, כדי לפרוע החוב שחב לי אביך-.
-הנה אדם חכם- אמר המלך בליבו - נתפסתי ברשת עורמתו ולא נותר לי אלא להעניק לו את הזהב המובטח".
הורה המלך למשרתיו למלא את שקי האביון במטבעות זהב.
העמיס אביון את שני השקים על חמורו ופנה ללכת לדרכו.
אך המלך קרא לו ושאל: - אמור לי, מה יש בדעתך לעשות בכל הזהב שקיבלת זה עתה מידי?
- אשליכו לתוך הים - השיב האיש העני ללא היסוס.
- מה? - קרא מלך בפליאה
- וכי נטרפה דעתך עליך? מה אתה, משוגע-?
לא מלכי. אני אדם מאוד עני, וזקוק מאוד לכסף.
אולם נפשי לא חפצה בכסף שהשגתיו בשקר ובמרמה. מוטב לי להיות אביון דובר אמת, מאשר עשיר שקרן.
מה היה השקר ששיקר העני?